בית משפט שוקל את נושא הזיהוי הגנטי של האב מבחינת טובת הקטין. בדרך כלל,כאשר מתעורר ספק בעניין האבהות, אצל בני זוג נשואים, ויהודים,בית משפט יימנע ממתן החלטה בדבר עריכת בדיקה לזיהוי גנטי, וזאת כדי שלא לחשוף את הקטין לכתם של ממזרות,מפאת חשיבות העקרון של טובת הקטין. אולם במקרה של נישואי גבר נוצרי עם אשה יהודיה, אין חשש מפני ממזרות,משום שדין ממזרות חל רק על נישואי יהודים בלבד. לפיכך, לכאורה,ניתן לצפות לכך שביהמ"ש יורה, במצב של נישואים בין בני דתות שונות, על עריכת בדיקת רקמות,אלא שכאן מתגלה היבט נוסף של עקרון טובת הקטין.ביהמ"ש ניצב בפני דילמה, ועליו להכריע בין ערכים מתנגשים. מצד אחד ניצבים סוגיית האבהות הביולוגית והאינטרס להגיע לחקר האמת,ומצד שני ניצבת סוגיית האבהות הפסיכולוגית,אשר עלולה להיות מנוגדת לאבהות הביולוגית,ולעמוד בסתירה לאינטרס להגיע לחקר האמת, מחמת עקרון טובת הילד. במצב זה יתכן שתועדף האבהות הפסיכולוגית של האב,מבחינת הילד, על פני נטילת הסיכון של שלילת האבהות הביולוגית,דהיינו שתועדף טובת הקטין וההגנה על תפיסת האבהות, מנקודת ראותו הסובייקטיבית.
Answers
Main Topic

